בשנים האחרונות אני עובדת כנערת ליווי בתל אביב ומציעה את שירותי למגוון לקוחות. עם זאת, אף אחד מהמצבים בהם מצאתי את עצמי אינו דומה למקרה אחד שקרה לאחרונה.

הבוקר הגיע, וקיבלתי שיחה מהסוכנות עם מידע על לקוח חדש. הוא היה זר שזה עתה הגיע לעיר, והוא רצה שאבלה איתו את היום, אראה לו את המראות ואלווה אותו לארוחת ערב. בדרך כלל עבודה כזו הייתה קלה ולא גרמה לקשיים מיוחדים, ולכן החלטתי לקבל את הבקשה והלכתי למלון בו שהה הלקוח.

כשנכנסתי לחדר, הייתי המום מריח האלכוהול המוחץ, והלקוח עצמו ישב על המיטה עם בקבוק וויסקי ריק לרגליו. הוא היה כנראה שיכור, אבל עדיין מושך ואמין. מנסה להיות הבנה ומקצועית, הצעתי לו להתקלח ולהתכונן לתוכנית שלנו.

הוא הסכים והלך לשירותים, אך לאחר זמן מה שמעתי רעשים מוזרים, מלווים בשיעול וקריאות כאב. מיד רצתי אליו וגיליתי שהוא החליק ונפל בשירותים ופצע את רגלו. המצב התברר להיות הרבה יותר רציני ממה שציפיתי.

לא ידעתי מה לעשות, התקשרתי לשירות ההצלה וחיכיתי עד שהצוות הרפואי יגיע. שוטרים עקבו אחריהם כדי לברר את נסיבות האירוע. כל הזמן הזה עמדתי בצד, מרגיש אשם וחסר אונים. לא יכולתי לדמיין שדברים יכולים להתברר ככה.

האירוע לא הסתיים כאן. מכיוון שהלקוח נזקק לטיפול וניתוח בבית חולים, היה צורך לבצע מספר פורמליות הקשורות לשהותו במדינה. למרבה המזל, הסוכן שלי היה מוכן לעזור, ובעזרתו התמודדנו עם הניירת.

ביליתי את כל היום בבית החולים בתמיכה בלקוח שלי עד שעבר ניתוח. למרות שהקשר שלנו התחיל כעבודה בלבד, הרגשתי אחראי ואכפתי כלפיו. כשהוא התאושש, התחלנו לתקשר והכרנו קצת.

אחרי כמה שבועות חלפו, והלקוח היה מוכן סוף סוף להשתחרר. הוא הביע לי את הכרת התודה העמוקה שלו והגיש לי זר פרחים, ואמר שהוא כבר לא יוכל לשכוח את הליווי המסור שלי ולעזור בזמנים קשים.

המצב הזה היה שיעור אמיתי עבורי. הבנתי שגם במסגרת המקצוע שלי, אין לזלזל בסיכונים האפשריים ותמיד צריך להיות מוכן לבלתי צפוי. עכשיו אני יותר זהיר וזהיר תוך כדי עבודה, תמיד מנסה להיות שם ולתמוך בלקוחות שלי ברגע הנכון.

בין אם מדובר במערכת יחסים זמנית או קבועה, עבודתי כמלווה מחייבת אותי לעשות יותר מסתם לספק חברה. אני מבין שאני משחק את התפקידים של אלה שאני מלווה, והמשימה שלי היא להיות שם כשהם זקוקים לעזרה ותמיכה.